"עברתי מסע ארוך עד שהגעתי לנהל צהרון המבוסס על גישה חינוכית שאני מחוברת אליה ומאמינה בה".
הגעתי מעולמות ההייטק ובתחילת דרכי עבדתי בהטמעת מערכות מידע.
ב-2004 נולד בני הבכור בלידה טבעית בבית.
היו לי אינסטינקטים לגדל את בני בדרך טבעית, הוא ינק עד גיל שנה וחצי והיה מחובר אלי במנשא רוב הזמן.
סביבת משחק פשוטה בלי יותר מדי צעצועים, אהבתי את הסקרנות הטבעית שלו לשחק ולחקור דברים שיש מסביב. כתינוק היה בוהה בעלים המתנופפים ברוח כמו מובייל טבעי, שיחק עם סירים ומסננות, אבנים, עלים וענפים.
עודדתי אותו להמציא ולאלתר משחקים. למשל כששיחק כסמי הכבאי
קשרתי לו בקבוק פלסטיק על הגב וחבל כמטף כיבוי...
בחופשת הלידה התפטרתי מעבודתי במערכות מידע והלכתי ללמוד הוראת יוגה לילדים.
התחברתי מאוד לעבודה עם ילדים ורציתי עוד ועוד ללמוד ולהתנסות בזה.
נשארתי עם בני בבית שנה וחצי ובחיפושי אחר מסגרת עבורו נחשפתי לחינוך האנתרופוסופי.
כשהוא התחיל ללכת לגן הייתי מביאה אותו בבוקר ורק רציתי להישאר שם ולבלות כל היום עם הילדים.
עדי גור
התמלאתי באושר רק מלהתבונן בפלא שהם,
לראות אותם מתפתחים, משחקים, מתקשרים ומגלים עולמות חדשים.
עברתי הרבה השתלמויות בתנועה ובמוסיקה לילדים, העברתי חוגי יוגה ותנועה בגני ילדים.
הבנתי תוך כדי שאני רוצה לעבוד עם הילדים באופן מלא ומשמעותי יותר מאשר שעה בשבוע...
חלמתי ללוות את ההתפתחות ואת הגדילה שלהם ולהיות חלק משמעותי בתהליך הזה.
במקביל, כאם צעירה נחשפתי לשיטה רוחנית המלווה אותי בחיי מאז ועד היום (פאלון דאפא)
שעודדה אותי לחפש גישה חינוכית המאפשרת לילדים לצמוח בדרך המיטיבה איתם.
עד הגשמת החלום, עבדתי 6 שנים בגני ילדים, נזרקתי למים ללא הכשרה
ובשנה השנייה כבר הובלתי את קבוצת הצעירים בגן.
במהלך עבודתי כגננת שילבתי לימודי הסבה אקדמאית לחינוך וגם שנת מבוא לחינוך וולדורף.
החיבור שלי לחינוך האנתרופוסופי היה טבעי מאוד.
ובשאר כובעיי,
אימא לשני מתבגרים מדהימים - יובל וליאור.
מתרגלת מדיטציה של פאלון דאפא כדרך חיים על פי הערכים אמת חמלה וסובלנות.
וגם פעילה למען הפסקת הרדיפה האכזרית של מתרגלי פאלון דאפא על ידי המשטר הקומוניסטי בסין.
מגשימה את חלומותיי - נגינה בפסנתר, ריקוד, סריגת קרושה,
וכמו הילדים, אוהבת בעצמי לעסוק במלאכה וביצירה.
